<h1>ארחות חיים הלכ' כתובות סימן ל"ו</h1>
<h2>דף עב:</h2>
ויכולין התלמידים ללכת לעמוד ל' יום בלא רשות. ושמעתי שתקן ר"ת ז"ל (י"ב) [י"ח] חדש. הגיה עליו הר"ף ז"ל ואמר כי ר"י פי' שלא בא ר"ת כי אם להחמיר, שלא להוסיף יותר על (י"ב) [י"ח] חדש. והרמב"ם ז"ל כתב ותלמידי חכמים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות נשותיהן שתים ושלש שנים (ובן) [וכן] רך וענוג שנעשה ת"ח אין אשתו יכול[ה] לעכב. ונשאל רבי האיי גאון ז"ל על המפרש בים הגדול ואמרה לו אשתו איני מניחך לילך שתכתוב לי גט זמן אם יש לה למנעו אם לאו. והשיב לא מצינו לחייב את האיש לכתוב לה גט אלא מיהו יש לה לאשה למנעו מלפרש ולהתרחק ממנה זמן מרובה יתר מן השיעור שאמרו חז"ל התלמידים יוצאין לתלמוד תורה יותר משלשים יום. והביא ראיות ואחר כן כתב הרי למדנו שאין לו לצאת שלא ברשות יתר משלשים יום. לפיכך יש לה למנעו. וב"ד מונעין אותו מלהתרחק יותר מכן ומן דינא לא יכלה למימר ליה כתוב לי גיטא אלא מרצה לפניו ואם רוצה עושה אבל אין כופין אותו אלא מונעין אותו מלפרוש ממנה יותר מהשיעור, עכ"ל. ובעונת הגמלים והספנים לא הארכתי כי אינו מצוי בינינו.
חייב אדם לשמח את אשתו שנאמר ושמח את אשתו אשר לקח. ויש בעשה זה לאו שנאמר ועונתה לא יגרע. גדולה מצוה זו שפוטרתו מלצאת בצבא. ואפילו אשתו מעוברת מצוה לשמחה אם סבור שהיא מתאוה ויש בו בריאות לעשות. ולעולם יעשה כל אדם עצמו כתלמיד חכם [לשמש] מערב שבת לערב שבת ובליל טבילה.
